מכשיר הלייזר הראשון שהומצא אי פעם בשביל להשמיד את כל זקיקי השיער, הוא פיתוח של הפיזיקאי היהודי האמריקאי טד הרולד מיימן, אז בשנת 1960. הלייזר אשר עליו התבסס המכשיר היה מסוג שנקרא רוּבִּי, זאת אומרת אודם, וההליך התאפיין בצורה מאוד איטית ובחוסר יעילות בגלל הלייזר, הוא יכול היה להרוס רק מספר זקיקי שיער, דבר שהצריך חזרה מרובה על התהליך. בנוסף על כל זה, חרף הפחתה בצמיחה של השיער, הטכנולוגיה הזאת גרמה להמון תופעות לוואי אשר באו לידי ביטוי בגרימות של כוויות ונזק שהוא מאוד קשה מאוד לעור. בתחילת שנות השמונים במאה הקודמת פותח מכשיר הסרת שיער בלייזר אשר מבוסס על האיתור של זקיק השיער. דבר זה יאפשר להשמיד את כל הזקיקים של השערות ללא שום נזק אל העור, הייתה זאת התפתחות מאוד משמעותית.
הסדרת תחום הסרת השיער
בחלק מהמדינות בעולם הסרת שיער בלייזר לא מוסדרת, ומדובר בהליך שבו כל אדם רשאי לבצע אותו, גם בלי שום הכשרה מוקדמת בתחום. יש מדינות מסוימות שבהן יש הסמכות לביצוע של טיפול והן מסורות בידי רופאים או אנשי מקצוע אחרים אבל בבפיקוח רופא, ובמקומות אחרים יש הרשאה אשר ניתנת אל אנשי המקצוע אשר מחזיקים ברישיון דוגמת עוזרי הרופאים, קוסמטיקאיות, בנוסף גם עובדי הסיעוד וכל מי שמטפל בתחום של האסתטיקה. במדינת ישראל, משרד הבריאות החליט שהסרת שיער היא לא פעולה כירורגית אשר מצריכה רישוי, ולפי זה יש מכונים קוסמטיים להסרה של שיער בלייזר והם לא מחויבים ברישוי והם לא מצויים בפיקוח צמוד של משרד הבריאות. ככה או ככה, משרד הבריאות הישראלי ממליץ שטיפול יבוצע אך ורק בידי רופא מקצועי או מטפל רפואי, שעברו הכשרה מסוימת וייעודית לכך.
ההיבט המשפטי
בזמן שכל התחום של הסרת השיער בלייזר נהפכה אל הליך שהוא מאוד מאוד פופולרי ומבוקש, כך גדלה גם הכמות של המכונים הקוסמטיים והרפואיים אשר מתמחים בכך והתחרות שביניהם גברה. המכונים והמרפאות פרסמו את עצמם באופן אשר הבטיח הסרה של שיער, כאשר בפועל התברר אל לקוחות רבים, שבסיום הטיפול לא כל השיער הוסר אלא רק קצת. תעשו לעצמכם טובה, תבחרו מקום מקצועי ואיכותי.
